בודהה ובודהיזם – לא מה שחשבתם

כדאי להסביר אחת ולתמיד,את המושג של "בודהה".הבודהה,הוא אינו הפסלים שאתם רואים,על כל צעד ושעל ברחבי המזרח.הבודהיזם,או "תורת הבודהה",היא/הוא אורח חיים ודת המושתתים על הדרכותיו של גאוטמה בודהה, נסיך הודי,שמאס בחיי המלוכה כשראה את חיי העם הקשים,שחי ולימד בהודו בסוף המאה החמישית לפני הספירה, כאשר מטרתו הסופית הייתה הפסקת הסבל האנושי.

לכן,יש לשים קץ למחשבה, שהתאילנדים מאמינים בפסלים.לא הם ולא אף תושב במזרח אסיה מאמין בכך.

הבודהיזם שם את הדגש על דרכו האינדיווידואלית של האדם להגשמה (במקום על אלוהים או ישות חיצונית, או משנה חברתית/תרבותית כפי שעושות ברוב המקרים דתות אחרות). על-פי השיטות שמציע הבודהיזם, אדם החפץ להכחיד את הסבל או להשתחרר יפעל על פי הנחיותיו של בודהה,כפי שהן באות לידי ביטוי בדרך המתומנת, ואין הוא תלוי בחסדיו של אל או כוח חיצוני מיטיב אחר.

הדרך המתומנת האצילה,היא אחד העקרונות המרכזיים בתורתו של גאוטמה בודהה, אשר תיאר אותה כדרך המובילה לסיום הסבל ולהשגת הארה עצמית. הדרך המתומנת משמשת להשיג תובנות לגבי הטבע האמיתי של התופעות (או המציאות) ולהיפטר מתאוות בצע, שנאה ושגיה באשליות. היא הרביעית מבין ארבע האמיתות האצילות של הבודהה, והיא ידועה גם בתור "הדרך האמצעית" או "הנתיב האמצעי".

כל שמונת האלמנטים של הדרך כוללים את התואר "נכון", שהוא תרגום למילה samyañc (בסנסקריט) או sammā (בפאלי). מלים אלו מרמזות על השלמה, התאחדות ואחידות, ויכולים להצביע גם על מובנים של "מושלם" או "אידאלי".

בסימבוליזם הבודהיסטי הדרך המתומנת האצילה מיוצגת בדרך כלל על ידי גלגל הדהרמה,אשר שמונת חישוריו מסמלים את שמונת האלמנטים של הדרך.

מקור הבודהיזם בהודו, אולם רוב הבודהיסטים היום מתגוררים במדינות אחרות במזרח ודרום אסיה. יש מיעוט בודהיסטי הולך וגדל גם באירופה וצפון אמריקה. גרסאות שונות של ההשקפה הבודהיסטית משקפות את תרבותן של המדינות שאליהן הגיע.

המושג בודהה,פירושו "זה שהתעורר",אינו כינויו של אדם מסוים אלא כינוי למי שהגשים את הדרך הבודהיסטית והשתחרר. גאוטמה מייסד הבודהיזם, היה הבודהה הראשון, שהראה את הדרך.

"בודהיזם" הוא הכנוי הנפוץ לכל הזרמים השונים. הבודהיסטים עצמם משתמשים לרוב במונחים אחרים. למשל המילה "סאסנה" מתייחסת למה שלימד גאוטמה,דהארמה משמעותה "הדרך", חוקי הטבע, או מה שלימד גאוטמה בטיבט ובחבלי הודו המאוכלסים על ידי פליטים טיבטיים קוראים ללימודי בודהיזם בשם "צ'ו".

בדרשתו המפורסמת בפארק הצבאים, לימד את תפיסת העולם הבודהיסטית –הדהרמה – המבוססת על ארבע אמיתות היסוד.

גאוטמה בודהה, כפי שהוא מוצג על פי המסורת, ניסח את מהות תורתו במילים "הדרך לשחרור מסבל". הוא נמנע מלעסוק בשאלות מטאפיזיות וכאלו שאינן קשורות באופן ישיר לשחרור האדם מסבל. חלק ניכר מהתורה עוסק בתשתית הפסיכולוגית שעומדת בבסיס הסבל שחווים בני האדם, ובדרך להשתחרר מהסבל הזה. בניגוד לדתות אחרות הבודהיזם אינו דורש אמונה, אלא מבקש לבסס את השחרור מהסבל על הבנה שמקורה בהתנסות ישירה עם הדברים כפי שהם. מהסיבה הזו הבודהיזם אינו נופל תחת אחת הקטגוריות פילוסופיה או דת.

בודהה לימד דרך תרגול מעשית להתמודדות והתגברות על הסבל. תכליתה של דרך זו היא להביא את המתרגל, בסופו של דבר, להתעוררות (בודהי). התעוררות מתוארת גם כהארה, שחרור או הכחדה של שורשי הסבל (נירוואנה), והיא פסגת ההישגים והגשמת כל האיכויות והאפשרויות הגלומות באדם. התעוררות פרושה חירות מוחלטת מכל סבל שמקורו בזמני ובחולף. על-פי הבודהה, התעוררות זו איננה ניתנת לתיאור על דרך החיוב. הוא הורה שלכול יש אמת בסיסית ומוחלטת: היא תמיד הייתה ותמיד תהיה, כי היא בלתי נפרדת ונמצאת בכול; ובתנאים מסוימים יכול האדם, בכוחות עצמו, לחוות אותה. מצב אל-זמני זה נקרא "רמת האמת". כל היתר, כמו המושגים והתפישות שלנו, שייכים למציאות היחסית.

סונייטה הוא מונח מפתח חשוב בבודהיזם, שמתורגם לרוב כריק ומקושר להצהרתו של סקיאמוני, לפיה דבר איננו קבוע ונצחי. תפיסה זו יוצרת הבדל מרכזי בין הבודהיזם לבין דתות המערב (בהן הנחת היסוד היא שאלוהים נצחי ובלתי משתנה). חשוב לציין את אזהרתו של ד.ט. סוזוקי, המתרגם המוערך של כתבים בודהיסטיים, שגם הגיע לסאטורי (ומכאן סמכותו בנושא בודהיזם), שמונח זה מובן פעמים רבות לא נכון, כשלילה מוחלטת שאחריה לא נותר דבר.

 

Facebook

Get the Facebook Likebox Slider Pro for WordPress